גילוי גוש בצוואר מדאיג ומציק. בעוד רוב הגושים אינם ממאירים, חלקם מצביעים על מצב רפואי הדורש טיפול. מאמר זה יעזור לך להבין את מגוון האבחנות הפוטנציאליות, כאשר מטרת היעוץ המקצועי הינה להגיע לאבחנה מדוייקת וטיפול מדויק.
גורמים נפוצים לגושים בצוואר
גושים בצוואר יכולים לנבוע מסיבות שונות המסווגות באופן כללי כשפירים (לא סרטניים) או ממאירים (סרטניים). הם יכולים גם לנבוע מזיהומים, הפרעות אנטומיות מולדות או מצבים רפואיים מערכתיים.
- סיבות זיהומיות
לימפאדניטיס: בלוטות לימפה מוגדלות הן הגורם השכיח ביותר לגושים בצוואר, והם נגרמים לעתים קרובות עקב זיהומים, הצטננות, דלקת גרון או מונונוקלאוזיס (מחלת הנשיקה)
אבצס: הצטברות של מוגלה הנובעת מזיהום חיידקי ומתבטאת בגוש צווארי כואב.
שחפת: שחפת יכולה לגרום להגדלת בלוטות לימפה במיוחד באזור הצוואר.
- סיבות מולדות
ציסטה טירוגלוסלית: גוש מולד הממוקם בדרך כלל בקו האמצע של הצוואר, לעתים קרובות נע בעת בליעה או הוצאת הלשון החוצה
ציסטה ברנכיאלית: ציסטה מולדת שנמצאת לרות בצוואר הצידי ומופיעה בדרך כלל במהלך הילדות או ההתבגרות, אך יכולה להופיע גם במבוגרים
- סיבות דלקתיות
הפרעות אוטואימוניות, מצבים כמו דלקת בבלוטת התריס ע"ש השימוטו, זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס) עלולים להתבטא כבלוטות לימפה נפוחות או הגדלת בלוטת התריס
- סיבות גידוליות
גידולים שפירים, ליפומות (גידולים שומניים) פיברומות ועוד סוגי גידולים שפירים בבלוטות הרוק יופיעו כגושים ללא כאבים
גידולים ממאירים, לימפומות, סרטן בלוטת התריס וסרטן גרורתי או סרטנים אחרים במערכת הראש והצוואר אשר שלחו גרורות לבלוטות הלימפה צוואריות, עלולים להופיע כגושים מוצקים או מקובעים לרקמות העמוקות של הצוואר
- מצבי בלוטת התריס
זפק- הגדלה של בלוטת התריס עקב מחסור ביוד או תפקוד לקוי של הבלוטה
גושים של בלוטת התריס, שפירים או ממאירים מופיעים כגושים מבודדים בתוך הבלוטה במיקום מרכזי בצוואר.
מאפיינים מרכזיים להערכה
כדי להבין טוב יותר את מהות הגוש בצוואר יש לקחת בחשבון מספר שיקולים:
- מיקום: גושים בקו האמצע הם קרוב לוודאי ציסטות או גושים שפירים או ממאירים של בלוטת התריס או ציסטות ממקור טירוגלוסלי. גושים צידים קשורים בדרך כלל לבלוטות לימפה שפירות או ממאירות, ציסטות ברנכיאליות או גידולים או אבנים בבלוטת רוק.
- גודל וצורה: גושים מוגדלים או בלתי סדירים מחייבים בדיקה נוספת
- מרקם הגוש: במישוש על ידי מומחה הוא ירגיש אם הגוש רך, מוצק או מקובע, אשר יכוונו אותו לאבחנה שפירה של ציסטה, ליפומה, או לחשד לממאירות.
- תסמינים נלווים: חום וסימני זיהום קליניים או מעבדתיים יצביעו על סיבה זיהומית
- ירידה במשקל, הזעות לילה או עייפות יצביעו על ממאירות ובמיוחד אם קיימים קשיי בליעה או נשימה כביטוי לחץ של בלוטת התריס על הקנה או הוושט או על בעיות מבניות אחרות.
- משך הזמן לקיום הנגע: גושים הנמשכים יותר ממספר שבועות מחייבים הערכה על ידי מומחה.
תהליך האבחון והערכת גוש הצווארי
- בירור ההיסטוריה הרפואית: שאלות על זיהומים, טראומה או תסמינים מערכתיים כמו חום או ירידה במשקל.
- בדיקה גופנית על ידי מישוש הגוש , הערכת גודלו, מיקומו, המרקם והרכות.
- בדיקות מעבדה הכוללות בדיקות דם, תפקוד בלוטת התריס או סימני דלקת.
- הדמיה על ידי אולטרסאונד, CT או MRI שעוזרים להבחין בין ציסטות, גושים מוצקים, הדגמת מבנים עמוקים יותר בצוואר והערכת ממאירות אפשרית
- ביופסיה במחט עדינה (FNA): הליך זעיר פולשני לאיסוף תאים לבדיקה פתולוגית במקרה של חשד לממאירות. בדיקה זאת תתבצע בדרך כלל תחת הנחית אוטרסאונד
- ביופסיה פתוחה: במקרים מסויימים בהם לא התקבלה אבחנה מדויקת על ידי ביופסיה במחט עדינה יש לכרות את הבלוטה החשודה שלמה לשם בדיקה פתולוגית
מומלץ לפנות לבדיקה רפואית בכל מקרה בו חשים בגוש צווארי במשך שבועיים ללא שיפור.
סימנים נוספים המחייבים בדיקה ואבחון הם: גוש קשה, מקובע או גדל במהירות, ירידה במשקל, הזעות לילה או עייפות, קושי בבליעה נשימה או דיבור, כאב או אדמומיות באזור הגוש.
אפשרויות הטיפול תלויות באבחנה ובגורם המחולל:
במקרה של זיהום ינתן טיפול אנטיביוטי ואחר.
באבחנה של גוש שפיר יומלץ על מעקב קבוע. אם המטופל סובל מתסמינים המפריעים לאיכות החיים קיימת התוויה לניתוח להסרת הגוש. לעתים ניתן לנסות טיפול תרופתי טרם ההחלטה על ניתוח.
מחלות ממאירות מחייבות גישה רב תחומית שתכלול בדרך כלל ניתוח וטיפולים משלימים.
הפרעות בבלוטת התריס : תרופות או ניתוח לגושים אוזפקים בהתאם לתפקוד הבלוטה והסיכון לממאירות.
מסקנה: מציאת גוש בצוואר יכולה להיות מטרידה, אך חשוב לזכור שגושים רבים הם שפירים וניתנים לטיפול. הערכה מוקדמת יכולה לספק בהירות ולהנחות לטיפול מתאים. אם אתה מודאג מגוש בצוואר, קבע פגישת יעוץ כדי לחקור ולברר את מצבך ולהבטיח את בריאותך ואת השקט הנפשי שלך.
