בלוטת הפאראתירואיד מווסתת את רמות הסידן בגוף באמצעות הפרשת הורמון שבם PTH. פרופ' דן פליס, מומחה למחלות אוזן גרון ולניתוחים אונקולוגים בראש ובצוואר, מספק לכם את כל המידע שאתם צריכים לדעת על הבלוטה.
מהי בלוטת הפאראתירואיד?
בלוטת הפאראתירואיד נקראת גם בלוטת יותרת התריס או בלוטת מצד התריס וממוקמת באזור הצוואר. הבלוטה שייכת למערכת האנדוקרינית בגוף האדם, שכוללת אוסף בלוטות שמייצרות ומפרישות הורמונים למחזור הדם. בלוטת התריס היא הבלוטה המרכזית והמוכרת מבין הבלוטות האלה, אולם סביבה קיימות ארבע בלוטות פאראתירואיד שגודל כל אחת מהן כגודל אפון.
תפקיד הבלוטות
תפקיד בלוטת הפאראתירואיד הוא בקרה על משק הסידן בגוף תוך וויסות רמת הסידן. כאשר רמת הסידן בדם יורדת, מפרישות הבלוטות הורמון בשם PTH. ההורמון מגיע לעצמות ומניע תהליכים של שחרור סידן לעצמות, מונע הפרשת סידן לשתן ולכליות ומסייע להפעלתו של ויטמין D שמעודד ספיגת סידן במערכת העיכול.
קולטן לסידן
הקולטן CaSr נמצא על התאים של בלוטת יותרת התריס, חש את רמת הסידן הקיימת בנוזל החוץ תאי ומעביר את המידע לבלוטה. בהתאם לעליות והירידות בכמות הסידן יורה הקולטן לבלוטות האם להפריש PTH.
הפרעות בבלוטה
כמו בכל איבר אחר בגוף, גם בבלוטת הפאראתירואיד יכולות להיווצר הפרעות שונות. הפרעות בבלוטה נפוצות במיוחד בקרב אנשים מבוגרים שעברו את גיל 40, ונשים סובלות מן הבעיה יותר מגברים. היפר-פאראתירואידיזם היא פעילות יתר של הבלוטה וגורמת לרמה גבוהה של PTH בגוף וכתוצאה מכך לעודף סידן. היפו-פאראתירואידיזם היא תת פעילות של הבלוטה, כוללת רמה נמוכה של PTH ולחוסר בסידן. הפרעה נוספת היא היפו-פארתירואידיזם שמתארת מצב בו הגוף לא מגיב ל-PTH.
פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס
ההפרעה הנפוצה ביותר בבלוטת יותרת התריס היא היפר-פאראתירואידיזם ראשוני, ומשמעותה פעילות יתר של הבלוטה. הפרעה זו עשויה להיות תוצאה של גידול שפיר באחת הבלוטות, והפתרון הוא ניתוח לכריתת בלוטת הפאראתירואיד הפגועה. את המחלה נוכל לזהות על פי עודף סידן ו-PTH שיתגלו באמצעות בדיקת דם. במידה ואתם מאובחנים כסובלים מהיפר-פאראתירואידיזם חשוב שתפנו למנתח שמתמחה בניתוחים אונקולוגים באזור הצוואר והראש.