תירואיד היא שם נוסף בה מכונה בלוטת התריס, שמהווה מרכיב חשוב במערכת חילוף החומרים בגוף. פרופ' דן פליס, פרופסור אף אוזן גרון ולניתוחים אונקולוגיים בראש ובצוואר מספק לכם את כל המידע שאתם צריכים על תירואיד.
מה זה תירואיד?
בלוטת התריס נקראת גם בלוטת המגן או בלוטת תירואיד ומורכבת משתי אונות המחוברות זו לזו על ידי גשר של רקמה בלוטית היוצרת מראה פרפרי. הבלוטה נמצאת בתחתית הצוואר והיא אחראית להפרשת הורמונים שונים לגוף, וביניהם טירוקסין ותריודוטירונין, שמשפיעים על חילוף החומרים והאנרגטיות של הגוף. הורמון חשוב נוסף שמפרישה הבלוטה הוא הקלציטונין שמהווה גורם חשוב במשק הסידן של הגוף, ובין השאר מווסת את רמת הסידן בדם.
בעיות נפוצות בבלוטת התריס
בלוטת התריס/ בלוטת התירואיד אמורה לפעול באופן רציף כל הזמן, אולם במהלך החיים עלולות להיווצר הפרעות שונות לתפקודה. הפרעות בבלוטת התריס הן תופעות הנפוצות בעיקר בקרב נשים, ועל פי נתונים שונים, כ-15% מהנשים סובלות מהפרעות בבלוטה בעוד רק 3% אחוזים מהגברים סובלים מבעיות אלה.
הפרעות בבלוטת התריס
הפרעות בבלוטת התריס הן פעילות יתר ותת פעילות של הבלוטה, כאשר פעילות יתר תגרום לעודף ייצור של הורמונים, ואילו תת פעילות תגרום לחוסר בהורמונים. תת פעילות תהיה בדרך כלל תוצאה של מחלות כרוניות קשות המשבשות את המרת ההורמונים, במצבים של השמנה או חוסר אכילה, עקב חוסר שינה ובמצבים נוספים בהם הגוף מצוי תחת לחץ. תת פעילות קשה יחסית לאבחן, כיוון שהיא לא תמיד תתבטא בבדיקת דם. פעילות יתר לעומת זאת תאובחן על ידי בדיקת דם, וסימפטומים שונים כמו דופק מהיר, רגישות לחום, הזעה מופרזת וירידה במשקל עשויים להעיד על הבעיה.
קשריות בבלוטת התריס
בעיה נוספת שעלולה להיווצר בבלוטת תירואיד היא קשריות. אלה למעשה גושים שנמצאים בבלוטה, גודלם בין מספר מילימטרים לסנטימטרים בודדים ובדרך כלל הם לא משפיעים על תפקוד הבלוטה. כאשר מתגלות קשריות יש לבדוק אותן ולוודא שהן לא סרטניות. בנוסף, יש לבדוק שהקשרית לא גורמת לעודף ייצור הורמונים של הבלוטה, כאשר הזיהוי יכול להתבצע בעזרת מישוש ידני של הרופא, אולטראסאונד ובדיקות הדמיה.
