ניתוח בלוטת התריס (נקראת גם בלוטת המגן) – THYROIDECTOMY

בלוטת התריס הנקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד ממוקמת בחלקו הקדמי של הצוואר מתחת לפיקת הגרון ומורכבת משתי אונות (חלקים). הבלוטה מפרישה הורמונים (הורמוני התריס) המשפיעים על פעילות הגוף כולו – חילוף החומרים, לחץ הדם, הדופק, הפוריות ועוד.
בעיות בתפקוד בלוטת התריס גורמות לחוסר איזון הורמונלי אשר יכול להביא לעודף פעילות של הבלוטה (יתר-תריסיות, היפרתאירואידיזם) או לתת פעילות הבלוטה (תת-תריסיות, היפותאירואידיזם). מצבים אלו יכולים להופיע גם על רקע גידול של הבלוטה (שפיר או ממאיר) או על רקע מצבים אחרים כגון מחלות אוטו-אימוניות, מחלה ויראלית, תגובה לתרופות מסוימות או מצבים מולדים. במקרים בהם לא מדובר בגידול ממאיר, ניתן לרוב להתחיל עם טיפול תרופתי. כאשר הטיפול התרופתי אינו יעיל או כאשר מדובר על גידול ממאיר יש לפנות לטיפול כירורגי.

 "Atlas of head and neck surgery", volume editors Dan M Fliss, Z, Gil


 "Atlas of head and neck surgery", volume editors Dan M Fliss, Z, Gil

 

גידולים של בלוטת התריס

רוב הגידולים בבלוטת התריס הם שפירים ורק מיעוטם ממאירים. גידול ממאיר נפוץ יותר בקרב נשים ורובן מאובחנות בגיל 35 עד 39. אצל גברים רוב מקרי סרטן בלוטת התריס מאובחנים אחרי גיל 60. גידול סרטני מסוג זה נדיר בקרב ילדים.
סרטן בלוטת התריס נוטה להתפתח באיטיות, הסימן הראשון לזיהויו הוא במקרים רבים זיהוי גוש שאינו כואב בצוואר (קשרית) גוש הגדל באופן הדרגתי.

תסמינים אחרים של גידול בבלוטת התריס יכולים לכלול:

  • צרידות ללא סיבה ברורה, שאינה חולפת לאחר כמה שבועות.
  • קשיי בליעה או נשימה – לעתים הגידול הסרטני לוחץ על הוושט או על קנה הנשימה וגורם לקשיים בבליעה או בנשימה.
  • במקרים נדירים מאוד עלול להופיע כאב בגב, הנובע מהתפשטות המחלה אל מחוץ לבלוטת התריס והימצאותן של גרורות סרטניות בגב.
  • יש לציין שגידולים ממאירים של בלוטת התריס לרוב לא מלווים בתסמינים של יתר-תריסיות או תת-תריסיות.

גילוי הגידול נעשה בדרך כלל במישוש עצמי או באופן אקראי, בעקבות צרידות, תחושת חנק או קושי בבליעה.

אבחנה מדויקת דורשת:

  1. הדמייה– באמצעות אולטראסאונד של הנגע.
  2. דגימה של הגוש ע" ביופסיה במחט עדינה – במקביל לאולטראסאונד, בבדיקה הנקראת FNA (fine needle aspiration
  3. בדיקות נוספות מותאמות למצבו הספציפי של המטופל, יכולות לכלול CT ולעתים נדירות PET/CT.

בדיקות אלו נדרשות בכדי להחליט על אופי הטיפול הכירורגי ועל פיהן יחליט המנתח האם לבצע כריתה חלקית או מלאה של הבלוטה. לאחר טיפול מתאים, התוצאה היא לרוב טובה מאוד ורב החולים עוברים ריפוי מלא גם אם המחלה התפשטה אל מעבר לבלוטת התריס.

“Atlas ao head and neck surgery” series editor Chris de souza, volume editors Dan M Fliss, Ziv Gil


בלוטת התריס היא בלוטה אנדוקרינית (אחראית על הפרשת הורמונים) האחראית על ייצור שני הורמונים החיוניים לתפקודו התקין של הגוף: תירוקסין (Thyroxine, T3) ותריודוטירונין (Triodothyronine, T4). והם משפיעים על קצב הלב, רמת הכולסטרול, משקל הגוף, הזיכרון, רמת האנרגיה ועוד. לצורך ייצור ההורמונים, בלוטת התריס זקוקה לאספקה קבועה של יוד (המצוי במלח שולחן, דגנים וחלב).

תת-פעילות ויתר-פעילות של בלוטת התריס

  • תת-פעילות של בלוטת התריס (תת-תריסיות, היפותירואידיזם, hypothyroidism) – מצב בו יש חסר בהורמוני התריס בגוף ומשנית לכך האטה בפעילות הגוף. תסמינים נפוצים כוללים: עייפות, עצירות, נשירת שיער, נפיחות בגפיים, דופק איטי ועוד.
  • יתר – פעילות בלוטת התריס (תריסיות-יתר, היפרתירואידיזם, hyperthyroidism) – מצב בו יש עודף בהורמוני התריס ומשנית לכך עלייה בפעילות הגוף. תסמינים נפוצים כוללים: חרדה, דופק מהיר, ירידה במשקל, תחושת רעב, נטייה להזעת יתר ועוד.
  • סיבות – מצבים אלו יכולים להיות משניים למגוון סיבות כגון: מחלות אוטואימוניות, גידולים שפירים של בלוטת התריס, זיהומים ויראלים, תגובה לתרופות ועוד.
  • טיפול –
    • מצבים אלו של חוסר איזון אנדוקריני מטופלים בעזרת תרופות על ידי רופא אנדוקרינולוג ולרוב אינם דורשים טיפול ניתוחי.
    • האנדוקרינולוג יפנה לטיפול כירורגי במקרה שהטיפול התרופתי אינו מועיל, או במקרה והתגלה גידול, קשרית אחת או מספר קשריות בבלוטה. את הקשריות ניתן לגלות בבדיקת מיפוי בלוטת התריס או בבדיקת אולטרסאונד.

גידולים בבלוטת התריס

בלוטת התריס מורכבת ממספר סוגי תאים. גידול יכול להתפתח מכל אחד מסוגי התאים הללו. גידול במיקום זה יכול להיות שפיר או ממאיר (סרטני).

  1. גידולים שפירים:
    • זפק (גויטר) –גידול שפיר של בלוטת התריס. במקרים רבים נוצר גוש גדול אשר יוצר לחץ על קנה הנשימה והושט. לעתים נדירות הזפק מתפתח לאזור החזה ודוחק בעצם החזה (גידול רטרוסטרנלי).
    • אדנומה של בלוטת התריס (thyroid adenoma) – גידול שפיר ממוקד בתוך הבלוטה יכול להביא להגדלה של אונה אחת או שתי האונות של בלוטת התירואיד. לעתים גורם לפעילות יתר של הבלוטה.
  2. גידולים ממאירים (סרטניים):
    • גידול פאפילרי (Papillary carcinoma) -הגידול הסרטני השכיח ביותר. מתפתח באיטיות ונפוץ בעיקר בצעירים ובנשים.
    • גידול פוליקולארי (Follicular carcinoma) – גידול סרטני שכיח פחות, המופיע לרוב בקרב צעירים ואנשים בגיל העמידה. הטיפול בסרטן פאפילרי ובסרטן פוליקולארי דומה, והם בדרך כלל משויכים לקבוצה אחת הנקראת סרטן ממוין של בלוטת התריס (DTC – Differentiated Thyroid Cancer). רוב הגידולים בקבוצה זו ניתנים לריפוי מלא.
    • גידול מדולארי (Medullary carcinoma) -גידול סרטני נדיר. עם זאת, ידוע כי יש לו גורמים תורשתיים, ולכן כאשר הוא מאובחן בחולה, מומלץ לכל בני משפחתו לעבור בדיקות וייעוץ גנטי.
    • גידול אנאפלסטי (Anaplastic thyroid cancer) – סוג גידול סרטני נדיר, בעל נטייה להתפתח במהירות.גידול זה נפוץ יותר בקרב אנשים שעברו את גיל 60, לרוב נשים.
    • לימפומה של בלוטת התריס (Lymphoma of the thyroid gland) -סוג של סרטן שהמקור שלו אינו בתאי בלוטת התריס אלא בתאי הלימפה שנמצאים בבלוטה. זהו גידול הקשור למערכת החיסון של הגוף, והוא מוגדר בדרך כלל כלימפומה שאינה הודג'קין (Non-Hodgkin lymphoma, NHL).

סרטן בלוטת התריס הוא בדרך כלל אתסמיני (מופיע ללא תסמינים) ומתגלה במרב המקרים באופן מקרי עקב מישוש גוש (קשרית) בצוואר – ע"י הרופא המטפל או ע"י המטופל עצמו, או במהלך בדיקת צוואר לבעיות אחרות. לעתים מופיעה הפרעה בבליעה או בנשימה. כאשר הגוש לוחץ על קנה הנשימה והושט. באופן נדיר יותר, סרטן בבבלוטה זו יכול להתבטא עם תסמינים של תת-פעילות או יתר-פעילות של בלוטת התריס וצרידות שאינה חולפת.

אבחנה מדוייקת נקבעת לפי:

  1. בדיקת אולטרסאונד של בלוטת התריס ואיזור הצוואר – בבדיקה זו מסתכלים על מאפייני הגוש ומחפשים קשריות נוספות בבלוטת התריס ובבלוטות הלימפה של הצוואר.
  2. בדיקת (FNA (fine needle aspiration- דיקור במחט עדינה. בדיקה זו מבוצעת במקביל לבדיקת האולטראסאונד. מטרת הבדיקה היא לשאוב כמות קטנה של חומר מהקשרית החשודה בכדי לאפיין אותה.
  3. בדיקה ציטולוגית – בדיקה מיקרוסקופית בה בודקים אילו סוגי תאים מרכיבים את הגידול. בעזרת בדיקה זו קובעים את סוג הגידול.
  4. בדיקות נוספות –
    • לעתים יש צורך בבדיקת CT.
    • לעתים נדירות יבוצעו בדיקות נוספות: דיקור במחט עבה, PET/CT.

חשוב לציין שכל בדיקות ההדמייה נועדו לעזור בהחלטות הטיפוליות. ההחלטה על מהלך הטיפול תלויה בממצאים ובשיקול הדעת המקצועי של הרופא המומחה המטפל ומותאמת אישית לכל מטופל.

ההליך הרפואי

הטיפול בסרטן בלוטת התריס הוא טיפול משולב הכולל טיפול ניתוחי להסרת הבלוטה (או חלק ממנה) ובמקרה של גידולים ממאירים – טיפול משלים ביוד רדיואקטיבי.
הטיפול המדויק מותאם באופן אישי לכל מטופל לפי מספר מאפיינים: סוג הגידול וגודלו, מין המטופל, גיל המטופל, מצב בריאותו הכללי, שלב המחלה ונוכחות פיזור מקומי של המחלה לבלוטות לימפה אזוריות, מיקום וגודל הגידול. הטיפול הניתוחי במקרי סרטן בלוטת התריס כולל ברוב המקרים הסרה מלאה או חלקית של הבלוטה. בנוסף ייתכן שיהיה צורך בביצוע כריתה צווארית.

  • כריתה מלאה של בלוטת התריס(תירואידקטומיה מלאה ,total thyroidectomy). בניתוח זה מבצעים כריתה של כל רקמת הבלוטה. זהו הטיפול ברוב המקרים של סרטן ממאיר בבלוטת התריס , פרט למקרים של סרטן בעל מימדים הקטנים מ-1 ס"מ (מיקרוקארצינומה) .
  • ובגידול מסוג קארצינומה המפושט על פני שתי האונות (מולטיפוקולרית).
  • גידול ששלח גרורות אזוריות או מרוחקות.
  • כריתה חלקית של בלוטת התריס(תירואידקטומיה חלקית, hemithyroidectomy lobectomy). בניתוח זה מבצעים כריתה של מחצית מבלוטת התריס. זוהי אפשרות ניתוחית במקרה של זפק, סרטן חד צדדי קטן, או במקרים שבהם האבחנה הציטולוגית הקדם ניתוית איננה ברורה לגבי טיב הממצא: אלו המקרים בהם לא ניתן להבדיל בין גידול שפיר לממאיר, לדוגמא גידולים המאובחנים מבחינה ציטולוגית קדם ניתוחית כ- Bathesda IV , Bathesda III
  • כריתה צווארית – כריתת רקמות בצוואר המכילות בלוטות לימפה נגועות בקרבת בלוטת התריס או בצוואר הצידי. פעולה זו נעשית אם הגידול הסרטני, מסוג פאפילארי או פוליקולרי, התפשט מחוץ לבלוטת התריס (סרטן מקומי או אזורי מתקדם). או אם מדובר בסרטן אנאפלסטי או מדולרי של בלוטת התריס.

הסבר לגבי הסיכונים והסיבוכים ינתן במהלך הפגישה עם הרופא

  1. לאחר כריתה חלקית של בלוטת התריס יש לעקוב אחר רמות ההורמונים בדם ולעתים יש צורך להוסיף תחליפי הורמוני תריס. לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס יש ליטול תחליפי הורמונים בכל המקרים.
  2. פגיעה במיתרי הקול – בלוטת התריס ממוקמת בקרבה לעצבים המעצבבים את מיתרי הקול (העצבים החוזרים, recurrent laryngeal nerves). עצבים אלו יכולים להיפגע בזמן ההפרדה ולגרום לצרידות וקול חלש. ב-3-4% מהמקרים פגיעה כזו תהיה זמנית. ב-1-2% מהמקרים שינויי הקול יהיו קבועים .כדי לזהות מצב זה לאחר הניתוח המטופל עובר בדיקה של מיתרי הקול ולעתים מופנה לקלינאי תקשורת.
  3. פגיעה בבלוטת יותרת התריס (פארא-תירואיד) -מאחורי ובסמוך נמצאות 4 בלוטות יותרת התריס אשר ב-1-2% מהמקרים עלולים להיפגע במהלך הניתוח. מכיון שבלוטות אלו אחראיות על משק הסידן בגוף, פגיעה בהם יכולה להוביל למחסור בסידן (היפוקלצמיה). בעיה זו חולפת בדרך כלל תוך מספר ימים עד שבועות. לעתים יש צורך בטיפול תרופתי במשך זמן ארוך יותר.
  4. צלקת – הצלקת תהיה באחד מקפלי הצוואר ובדרך כלל נעלמת עם הזמן.
  5. נוקשות בצוואר – בעיה בתפקוד שרירי הצוואר בעקבות הכריתה, חולפת בדרך כלל כעבור מספר שבועות, לעתים יש צורך בפיזיותרפיה.
  6. בצקת הרקמות בצוואר הקדמי שחולפת תוך מספר שבועות.

ניתוח בלוטת התריס – שאלות ותשובות למטופלים

חשוב לדעת: המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ אישי. היקף הניתוח, משך האשפוז והסיכון לסיבוכים משתנים לפי האבחנה, מורכבות הניתוח, מצב המטופל וניסיון המרכז. כאשר אין נתון אחיד בספרות, הדבר מצוין במפורש.

מהו ניתוח בלוטת התריס?

זהו ניתוח שבו מסירים אונה אחת של בלוטת התריס או את הבלוטה כולה. מבצעים אותו בעיקר בגלל סרטן או חשד לסרטן, קשרית או זפק הגורמים לחץ על קנה הנשימה או הושט שגורם לקשיים בנשימה או בליעה, או פעילות-יתר שאינה מתאימה לטיפול אחר. במהלך הניתוח שומרים ככל האפשר על העצבים המפעילים את מיתרי הקול ועל בלוטות הפארא-תירואיד, המווסתות את הסידן.

מהו הנתון המספרי המרכזי שהכי חשוב שמטופל יזכור על הניתוח?

את האשפוז הקצר – בדרך כלל יום עד יומיים. מטופלים מתאימים עשויים להשתחרר מוקדם יותר, ואילו ניתוח מורכב או ירידה ברמת הסידן אחרי הניתוח עלולים להאריך את האשפוז עד שרמות הסידן בדם יתאזנו. [8]

באיזה סוג הרדמה משתמשים, האם תמיד הרדמה כללית?

הניתוח מבוצע תמיד בהרדמה כללית, כך שהמטופל ישן ואינו חש כאב במהלך הניתוח. [8]

כמה זמן לוקח להחלים ולחזור לעבודה, לפעילות גופנית ולנהיגה?

הליכה ופעילות יומיומית קלה אפשריות בדרך כלל מיד. רבים חוזרים לעבודה משרדית בתוך שבוע עד שבועיים. מומלץ להימנע ממאמץ משמעותי והרמת משאות במשך כשבועיים. נהיגה אפשרית כאשר אין תרופות מרדימות, וניתן לסובב את הצוואר בבטחה. [7,8]

האם הניתוח משאיר צלקת קבועה, וכיצד היא נראית עם הזמן?

נשאר קו דק בחלק התחתון של הצוואר. בתחילה הצלקת בולטת יותר, אך לרוב היא מתבהרת ומשתטחת בהדרגה. [8]

האם בכל מקרה יש צורך בנטילת הורמוני תריס לכל החיים לאחר הניתוח?

לאחר כריתה מלאה – כן, יש צורך קבוע בתוספת הורמון. לאחר כריתת אונה אחת רוב המטופלים אינם זקוקים לתרופה, אך מחקרים מצאו שכ־23% נזקקו לטיפול הורמונלי במהלך המעקב. [6]

האם קיימת אפשרות לניתוח זעיר-פולשני, רובוטי או ללא צלקת גלויה בצוואר, למשל גישה טרנס-אורלית, והאם היא מבוצעת אצלך או במרכז רפואי?

קיימות גישות דרך הפה או דרך אזור מוסתר, אך הן מתאימות רק למטופלים נבחרים ודורשות צוות בעל הכשרה וניסיון ייעודיים. שיטה זו מקובלת יותר בדרום מזרח אסיה, אך בארצות הברית, אירופה וישראל שיטה זו לא תפסה. [9]

האם יש כאב משמעותי לאחר הניתוח וכיצד מטפלים בו?

ברוב המקרים הכאב קל והתחושה היא של מתח בצוואר או כאב גרון כתוצאה מהחדרת צינור ההנשמה במהלך ההרדמה. בדרך כלל ניתן לשלוט בו בעזרת משככי כאב רגילים. [7]

מתי ניתן לחזור לתזונה רגילה לאחר הניתוח?

לאחר ההתעוררות, כאשר הבליעה בטוחה ואין בחילה משמעותית, מתחילים בשתייה ובהמשך עוברים למזון רגיל לפי ההרגשה. [7,8]

מתי ממליצים על ניתוח?

מהם הקריטריונים המרכזיים שמובילים אותך להמליץ על ניתוח, לעומת מעקב בלבד?

ניתוח נשקל כאשר יש סרטן מוכח או חשד משמעותי לסרטן, קשרית ללא אבחנה ברורה אך בעלת סיכון גבוה, גדילה או מראה חשוד באולטרסאונד, לחץ על קנה הנשימה או הוושט, פעילות-יתר שאינה מגיבה טוב לטיפול תרופתי, זפק תת־סטרנלי (גידול החודר לבית החזה) או תסמינים משמעותיים. קשריות שפירות, יציבות וללא תסמינים ניתנות לעיתים למעקב בלבד. [1,2]

האם יש סף גודל קשרית, בס"מ, שממנו נוטים להמליץ על ניתוח גם ללא ממצא ממאיר?

לא. בקשרית שפירה אין סף גודל יחיד שמחייב ניתוח. הגודל הוא רק חלק מההחלטה, לצד תסמינים, קצב גדילה, מראה באולטרסאונד, תוצאת הדיקור (ביופסיה) והעדפת המטופל. בסרטן מובחן, היקף הניתוח נקבע לפי הגודל וגורמי הסיכון; בגידול חד־צדדי עד 4 ס״מ ללא מאפייני סיכון, כריתת אונה יכולה להספיק במטופלים מתאימים. [1,2]

מה משמעות Bethesda III ו־IV?

אלו תוצאות דיקור שאינן חד-משמעיות. ב-Bethesda III הסיכון הממוצע לממאירות הוא כ־22%, וב-Bethesda IV כ-30%. ההחלטה יכולה לכלול דיקור חוזר, בדיקה מולקולרית, מעקב או כריתת אונה – בהתאם לאולטרסאונד, לגודל, לגורמי הסיכון ולהעדפת המטופל. [3]

הכנה לניתוח

אילו בדיקות מקדימות המטופל נדרש לבצע לפני הניתוח, וכמה זמן מראש?

הבדיקות נקבעות לפי גיל, מחלות רקע והיקף הניתוח. בדרך כלל משלימים בדיקות דם, תפקודי תריס, סידן, אולטרסאונד איכותי של הצוואר ותוצאות הדיקור. אק״ג והדמיה נוספת נדרשים רק בחלק מהמטופלים.

האם נהוג לבצע בדיקת מיתרי קול, לרינגוסקופיה, לפני הניתוח, ולמי בפרט?

חשוב לתעד את הקול לפני הניתוח. לרינגוסקופיה מומלצת במיוחד כשיש צרידות, ניתוח קודם בצוואר או בבית החזה, גידול גדול או חשד לחדירה, או ניתוח חוזר.

מהן הנחיות הצום המדויקות לפני הניתוח?

במטופל בריא לפני ניתוח אלקטיבי:

  • נוזלים צלולים מותרים בדרך כלל עד שעתיים לפני ההרדמה.
  • ארוחה קלה עד שש שעות.
  • ארוחה שומנית או בשרית לפחות שמונה שעות.

תמיד יש לפעול לפי הוראות מחלקת ההרדמה, שעשויות להיות שונות במצבים רפואיים מסוימים. [4]

אילו תרופות יש להפסיק וכמה ימים לפני?

אין להפסיק תרופה ללא הוראת רופא. טיפול בהורמון תריס בדרך כלל נמשך. בנוגדי קרישה או נוגדי טסיות נדרשת תכנית מותאמת של המנתח, המרדים והרופא המטפל, משום שיש לאזן בין סכנת דימום לבין סכנת קרישיות. [5]

מהלך הניתוח והחלטות במהלכו

האם משתמשים בניטור עצבי תוך-ניתוחי, IONM, לצורך הגנה על מיתרי הקול?

ניטור עצבי תוך-ניתוחי יכול לסייע בזיהוי ובבדיקת תפקוד העצבים, בעיקר בניתוחים מורכבים, חוזרים או דו-צדדיים. הוא אינו מחליף זיהוי אנטומי זהיר ואינו מבטל לחלוטין את הסיכון. אני משתמש בניטור עצב בכל הניתוחים.

מה קורה אם הממצא חמור מהצפוי?

היקף הניתוח מתוכנן מראש לפי הבדיקות וההסכמה שניתנה. אם הפתולוגיה הסופית מגלה גורמי סיכון שלא היו ידועים, לעיתים נשקל ניתוח משלים. לא כל אבחנה יכולה להיקבע בוודאות בביופסית מחט עדינה לפני הניתוח או בבדיקה מהירה בזמן הניתוח. [1]

החלמה ומעקב

מתי מבצעים את בדיקת הדם הראשונה לאחר הניתוח, לסידן והורמוני תריס?

לאחר כריתה מלאה מקובל לבדוק סידן בתוך שעות או בבוקר שלמחרת. לאחר כריתת אונה אחת בדרך כלל אין צורך במעקב סידן שגרתי. תפקודי תריס נבדקים לרוב כעבור 4-6 שבועות או לפי הנחיית הצוות. [7,8]

מתי ביקורת ראשונה לאחר הניתוח?

המועד משתנה בין המרכזים. לרוב הביקורת מתקיימת בתוך שבועיים עד ארבעה שבועות, לאחר קבלת תשובת הפתולוגיה, כדי לבדוק את ההחלמה, הקול והמשך הטיפול. [8]

האם יש הנחיות מיוחדות לטיפול בצלקת בשבועות הראשונים?

יש לשמור על החתך נקי לפי הנחיות השחרור, לא להסיר דבק או פסי חבישה בכוח, ולהימנע ממשחות עד שהעור נסגר. לאחר ההחלמה יש לשמור על הגנה קפדנית מהשמש, וניתן לשקול שימוש בקרם קלוקוט או ברצועות סיליקון. [8]

מהם סימני האזהרה?

נפיחות מהירה או לחץ בצוואר, קושי בנשימה או בבליעה, דימום, חום, אודם מתפשט, או נימול ועוויתות שאינם חולפים – מחייבים פנייה רפואית דחופה. [7,8]

כריתה חלקית לעומת כריתה מלאה

פרמטר כריתת אונה כריתה מלאה
מתי מבוצעת מחלה חד-צדדית, קשרית Bethesda III , IV או סרטן חד-צדדי בסיכון נמוך במטופלים מתאימים. גויטר גדול הלוחץ על קנה הנשימה או הושט וגורם להפרעה תפקודית, גויטר הגורם לבעיה אסטתית, גויטר החודר לבית החזה מחלה דו-צדדית, גידול בסיכון גבוה, חדירה, גרורות או צורך צפוי ביוד רדיואקטיבי.
הורמון תריס כ-23% נזקקים לטיפול במהלך המעקב; נדרש מעקב TSH. [6] נדרש לכל החיים.
משך ניתוח בדרך כלל קצר יותר. בדרך כלל ארוך יותר; לרוב כלל הניתוח נמשך 1–2 שעות. [8]
אשפוז למחרת. לרוב לילה אחד עד שניים, לפי הסידן והיקף הניתוח. [8]
מעקב סידן בדרך כלל לא נדרש באופן שגרתי. כן, לאחר הניתוח.
יוד רדיואקטיבי אינו ניתן בדרך כלל כאשר נשארת אונה פעילה. אפשרי רק אם קיימת הצדקה אונקולוגית.
ניתוח משלים אין אחוז מסוים שמתאים לכל המטופלים. ההחלטה תלויה בפתולוגיה הסופית ובגורמי הסיכון. לא רלוונטי לאחר כריתה מלאה.

יוד רדיואקטיבי

לאילו מטופלים בדיוק מומלץ טיפול משלים ביוד רדיואקטיבי, ולאילו לא?

טיפול ביוד רדיואקטיבי אפשרי רק לאחר כריתה מלאה או כמעט מלאה של בלוטת התריס ובסרטן שקולט יוד. הוא אינו ניתן באופן שגרתי בסרטן בסיכון נמוך; הוא נשקל בעיקר במחלות בסיכון בינוני, ומומלץ בדרך כלל בסיכון גבוה, במחלה שאריתית או בגרורות מתאימות. הוא אינו יעיל בסרטן מדולרי או אנפלסטי. [1]

כמה זמן לאחר הניתוח ניתן הטיפול, ומי מוביל את ההחלטה?

לעיתים קרובות הטיפול ניתן מספר שבועות לאחר הניתוח, לאחר קבלת התשובה הפתולוגית  הסופית והערכת הסיכון. אין מועד יחיד המחייב את כולם. [1]

מה נכון לומר על הסיבוכים?

האם המספרים 3%–4% פגיעה זמנית בקול, 1%–2% פגיעה קבועה ו־1%–2% פגיעה בפארא־תירואיד מתאימים לכל המטופלים?

לא. שיעורי הסיבוכים משתנים לפי הגדרת הסיבוך, סוג הניתוח, מחלה חוזרת או פולשנית וניסיון הכירורג המנתח. שינוי קול זמני אינו בהכרח פגיעה בעצב. במידע עדכני למטופלים [8]:

  • פגיעה קבועה בקול מתוארת בכ-1% מהמקרים.
  • לאחר כריתה מלאה ירידה זמנית בסידן בכ-25% מהמקרים.
  • צורך קבוע בסידן ובוויטמין D בכ-1%–5%.

מקורות מקצועיים

1. Ringel MD, Sosa JA, et al. 2025 American Thyroid Association Management Guidelines for Adult Patients with Differentiated Thyroid Cancer. Thyroid. 2025;35(8):841–985. PMID: 40844370.
2. Durante C, Hegedüs L, et al. 2023 European Thyroid Association Clinical Practice Guidelines for Thyroid Nodule Management. Eur Thyroid J. 2023;12:e230067.
3. Ali SZ, Baloch ZW, et al. The 2023 Bethesda System for Reporting Thyroid Cytopathology. Thyroid. 2023;33(9):1039–1044. PMID: 37427847.
4. Joshi GP, et al. 2023 American Society of Anesthesiologists Practice Guidelines for Preoperative Fasting. Anesthesiology. 2023;138:132–151.
5. Douketis JD, et al. Perioperative Management of Antithrombotic Therapy: CHEST Clinical Practice Guideline. Chest. 2022;162:e207–e243.
6. Cooper D, Ayeni FE, Eslick GD, Edirimanne S. Hypothyroidism after Hemithyroidectomy: Systematic Review and Meta-analysis. Thyroid Res. 2024;17:18. PMID: 38972987.
7. American Thyroid Association. Post Operative Expectations and Thyroid Surgery patient information.
8. University College London Hospitals NHS Foundation Trust. Thyroid Surgery patient information. Updated 14 July 2026.
9. Russell JO, et al. Remote-Access Thyroidectomy and Parathyroidectomy: A 2025 Multisociety Consensus Statement. Thyroid. 2025.
10. Chandrasekhar SS, et al. Clinical Practice Guideline: Improving Voice Outcomes after Thyroid Surgery. Otolaryngol Head Neck Surg. 2013;148(Suppl):S1–S37.
11. Barczyński M, et al. Standardizing the Reporting of Postoperative Hypoparathyroidism Following Thyroidectomy: Multisociety Consensus Statement. Br J Surg. 2025;112:znaf247.