ניתוח בלוטת יותרת התריס (פאראתירואיד)
בלוטות יותרת התריס (פאראתירואיד או PARATHYROID בשפה מקצועית) הן ארבע בלוטות קטנות בגודל אפונה הצמודות לבלוטת התריס בצוואר מצידה התחתון האחורי.
בלוטות הפאראתירואיד מפרישות את הורמון הפאראתירואיד PTH, האחראי על וויסות רמת הסידן בגוף. מעל גיל 50 עולה השכיחות של בעיות בפעילות בלוטות יותרת התריס, כאשר השכיחות אצל נשים רבה יותר מאשר אצל גברים ביחס של 1:3. במצבים קלים של תפקוד יתר ניתן להסתפק בטיפול תרופתי ובמעקב צמוד. כאשר הטיפול התרופתי נכשל יש להסיר את הבלוטה או הבלוטות החולות. ניתוח לכריתת בלוטת יותרת התריס הנקרא פאראתירואידקטומי, דורש חיתוך עדין בתוך קמט טבעי בקדמת הצוואר, על מנת לחשוף את 4 הבלוטות. הזיהוי המדויק מאפשר, במרבית המקרים, לערוך ניתוח מינימלי שבו מבצעים חתך קטן של 3-5 ס"מ בתוך קפל טבעי , סמוך ככל האפשר למיקום המשוער של הבלוטה החולה. במהלך הניתוח, לאחר שהבלוטה מוסרת מן הגוף, נבדקת רמת הורמון הפראטירואיד. אם רמות ההורמון בדם ירדו – הרי שהבלוטה החולה הוסרה.
“Atlas of head and neck surgery”, volume editors Dan M Fliss, Z, Gil
“Atlas of head and neck surgery”, volume editors Dan M Fliss, Z, Gil
הסידן הוא המינרל השכיח ביותר בגופנו. 99% ממנו נמצא בשלד, והוא זה שמעניק לשלד חוזק ויציבות. חוזקן של העצמות משפיע על עמידותן לשברים ופציעות.
הסידן הוא גם החומר הקשיח והחזק שמרכיב את השיניי ,ומשפיע על בריאותן. כמו כן, הסידן הוא מינרל הכרחי לתהליכים חיוניים רבים בגוף. הוא נמצא כל הזמן בדם ובלימפה, שם הוא מאזן את התכווצות והרפיית השרירים, הסידן מעורב בקרישת דם ופעילותם התקינה של העצבים והלב. תפקוד תקין של מערכות הגוף מחייב רמת סידן בגבולות מוגדרים שבין 8.5 – 10.4 מיליגרם לדציליטר.
בבלוטת הפארא,ירואיד מצויים קולטנים כימיים אשר מודדים את רמת הסידן בדם באופן שוטף בהתאם למצב הסידן. הורמון הפארא,ירואיד מופרש בעת הצורך ומווסת את כמות הסידן (גורם להפרשת סידן לדם כאשר הסידן נמוך, או גורם לספיגת סידן מהדם כאשר הוא גבוה).
שיבוש במנגנון הוויסות גורם להפרשת יתר של הורמוני הפאראתירואיד, שגורמים ל"בריחת סידן" מן העצמות אל הדם, הידלדלות והחלשות העצמות, כאבים בעצמות ושכיחות גבוהה של שברים. עודף הסידן בדם גורם לבעיות בריאותיות רבות ובעיקר לדלקות ואבנים בדרכי השתן ובכליות. עודף סידן עלול לגרום גם לדלקות בלבלב, יתר לחץ דם ושיבושים בפעילות הלב.
עליית רמת הסידן בדם עלולה לגרום גם חולשה כללית, עייפות עד כדי חוסר רצון ויכולת לקום בבוקר ובשלבים קיצוניים אף בלבול.
ישנם שלושה מצבים של תפקוד לקוי בבלוטות יותרת התריס:
- פעילות יתר של אחת הבלוטות.
- תת פעילות של הבלוטות.
- הפרעות בחיישן אחת הבלוטות.
פעילות יתר של בלוטת הפאראתירואיד הינו המצב הנפוץ והוא נקרא היפרפאראתירואידיזם. בתוך קבוצה זו, המחלה השכיחה ביותר נקראת היפרפראתירואידיזם ראשוני.
הסיבות השכיחות ביותר להיפרפאראתירואידיזם ראשוני הן:
- אדנומה (parathyroid adenoma – P.A.): גידול שפיר של אחת הבלוטות המפריש עודף של הורמון הפאראתאירואיד.
- היפרפלזיה (parathyroid hyperplasia): הגדלה של כל ארבעת הבלוטות שכולן מפרישות עודף של הורמון הפראטאירואיד.
בנוסף קיים מצב הנקרא היפרפאראתירואידיזם שניוני. במקרים אלו עודף הורמון הפאראתירואיד מופיע באופן משני לבעיה בריאותית אחרת. מצב זה מופיע ברב המקרים אצל חולים שסובלים מאי ספיקת כליות או מחוסר בוויטמין D.
כל מקרה של היפרפאראתירואידזם ראשוני דורש פתרון ניתוחי.
ההליך הרפואי:
לפני הניתוח יש לערוך מספר בדיקות:
- בדיקת מיבי (mibi, sestamibi scan)
- אולטרסאונד
בדיקות אלה מסייעות למנתח לשער את מיקומה של הבלוטה החולה ביתר דיוק.
ניתוח לכריתת בלוטת יותרת התריס נקרא פאראתירואידקטומי (Parathyroidectomy). הניתוח הינו זעיר פולשני, ובו מבצעים חתך קטן בגודל של 3-5 ס"מ בתוך קפל טבעי, סמוך ככל האפשר למיקום המשוער של הבלוטה החולה (על פי הבדיקות הנ"ל). הבלוטה מוסרת מן הגוף ולאחר זמן קצר מתבצעת בדיקת דם הנקראת "בדיקת PTH מהירה". כדי לדעת אם רמות ההורמון בדם ירדו . ירידת רמת ההורמון בדם מאשרת כי הבלוטה החולה הוסרה. לעומת זאת, אם נמצאה בבדיקת ה PTH רמת הורמון גבוהה הרי שיש להרחיב את הניתוח ולאתר את הבלוטה או הבלוטות החולות על מנת להסירן.
סיבוכים וסיכונים:
הסיבוכים והסיכונים יפורטו בזמן הפגישה וההסבר על הניתוח:
- פגיעה בבלוטת התריס
- פגיעה בכלי דם או עצבים באזור הניתוח
- דימום באזור הניתוח
- צרידות זמנית או קבועה
- היפוקלציה – ירידה ברמת הסידן בדם. מצב המצריך טיפול בתוספי סידן. ברוב המקרים למספר ימים בלבד.